הזוכים באות העיצוב 2018

שהצליחו השנה יותר מכולם לרגש ולחדש

לחצו כאן לפוסט המלא

מעצב תחושות

עיצוב פנים / 10 ספטמבר / טקסט: יואל עמוס

הוא חתום על עיצוב מקומות בילוי ממותגים ומדוברים, הבולטים במרכז הסצנה, אלא שלמרות זאת, דן טרוים, האדריכל ומעצב הפנים, ניחן בעצמו באישיות ובחזות צנועה ומאופקת, חפה מגינונים. גם החללים שהוא תכנן, למרות עיצובם הייחודי והעשיר, משדרים תחושה טבעית ונוחה –  זהה לאופיו של המעצב שיצר אותם.

"העיצוב צריך להעניק תחושה של חוסר מאמץ מצד המעצב", פורס טרוים את התפיסה העיצובית שלו "הוא צריך להוציא את הדברים הכי טבעיים, כך שהתוצאה שמתקבלת, נולדת מתוך הקונספט והצרכים האמתיים של המקום. אין צורך להכניס דברים זרים רק לשם העיצוב.  אני לא אצור עומס דברים בעיצוב בכדי ליצור תחושות, ההפך – מינימום עיצוב בשביל מקסימום תחושות. לכול פריט שאתכנן ואעצב חייבת להיות סיבה וצורך פרקטי ולא למטרת קישוט בלבד. כמו כן, לא אכניס לחלל משהו דומיננטי מידי, כי הוא נמאס מהר".
גישה זו מנחה אותו גם בבחירת החומרים "אני משתמש בחומרי גלם מקומיים המייצרים תחושה מוכרת וגורמים לדעתי לאנשים להרגיש טוב ונוח, בגלל שניתן להבין את החומר ממנו עשוי הקיר או הרהיט. כמו מנה במסעדה, אם נבין ממה היא מורכבת, נרגיש יותר נוח לאכול אותה. לעצב מקום טוב זה כמו להכין ארוחה, המרכיבים הם זהים והשוני הוא באופי ההכנה ובמינון אשר יקבע אם הצלחנו לעצב מקום מוצלח".
טרוים (40) בוגר בית הספר לאדריכלות בניו יורק, הקים ב־2004 את הסטודיו שלו המתמחה בעיצוב מסחרי וטביעת החותם שלו עיצבה שורת מקומות בילוי מוכרים בסצנה, כמו חלל האירועים אביגדור, המסעדות "חדר אוכל", "שולחן", ביסטרו דלי גרינברג, מסעדת גרקו, ז'אז'ו בר יין במתחם שרונה, ומסעדת "אמריקה", שעיצובה זיכה אותו ב"אות העיצוב הישראלי 2017", לצד בתי מלון וקומפלקסים רבי יעודים.
את עבודתו מתאר טרוים כסוג של פסיכולוג, המשתמש בעיצוב בכדי לגעת ברגשותיהם של אנשים, לצד החוויה החזותית "כשאנשים מבקרים במקום כלשהו, הם לרוב לא יזכרו אחר כך בדיוק איך הוא נראה, איזו ריצפה או ארון היו בו, אבל הם כן זוכרים את התחושה שהם חשו וחוו מהשהייה במקום. תמיד ניסיתי לנתח את מה שאני מרגיש בחלל שאני נמצא בו, מה בדיוק גורם לי לתחושה הזו. החומרים, הטקסטורות וכול מה שמקיף אותנו. לכן, השאיפה שלי היא לייצר באמצעות עיצוב, ריבוי תחושות שונות המשתלבות יחד ומתגבשות לתחושה אחת כוללת של חווית בילוי, כשההצלחה טמונה במינון בין התחושות. השילוב בין התחושות נעשה באופן כמעט מתמטי, שמירה על המינון הנכון ועל האיזון בין הדברים חיונית".

 

╫₧╫¿╫ñ╫í╫¬ ╫ó╫£╫ש╫ץ╫á╫פ

 

╫₧╫ס╫ר ╫₧╫נ╫צ╫ץ╫¿ ╫פ╫ק╫á╫ץ╫¬ ╫£╫¢╫ש╫ץ╫ץ╫ƒ ╫ף╫£╫ñ╫º ╫º╫ס╫£╫פ ╫ץ╫₧╫ף╫¿╫ע╫ץ╫¬

 

╫₧╫ס╫ר ╫₧╫פ╫¢╫á╫ש╫í╫פ ╫ó╫£ ╫ף╫£╫ñ╫º ╫º╫ס╫£╫פ ╫ץ╫נ╫צ╫ץ╫¿ ╫פ╫ק╫á╫ץ╫¬ 1

 

╫₧╫ס╫ר ╫₧╫פ╫ע╫ש╫á╫פ ╫ó╫£ ╫פ╫₧╫ס╫á╫פ

 

╫ñ╫ש╫á╫¬ ╫⌐╫¬╫ש╫פ ╫ץ╫₧╫ע╫צ╫ש╫á╫ש╫¥ - ╫ª╫₧╫ץ╫ף ╫£╫נ╫צ╫ץ╫¿ ╫פ╫₧╫¬╫á╫פ

 

╫ñ╫ש╫á╫¬ ╫פ╫₧╫¬╫á╫פ ╫º╫ץ╫₧╫¬ ╫¢╫á╫ש╫í╫פ 1

 

╫ñ╫ש╫á╫¬ ╫פ╫₧╫¬╫á╫פ ╫º╫ץ╫₧╫¬ ╫¢╫á╫ש╫í╫פ

 

╫נ╫צ╫ץ╫¿ ╫פ╫₧╫¬╫á╫פ

 

eats3

 

בית חנה
בית חנה נבנה במהלך שנות ה-30 ושימש כבית ספר חקלאי. זהו בניין לשימור, הבנוי בסגנון הבינלאומי והוא השוכן בצומת הרחובות שדרות בן-גוריון ואד"ם הכהן. הבניין קרוי על שמה של חנה צ'יזיק, מייסדת "משק הפועלות צפון" והוא למעשה השריד האחרון של משק הפועלות באזור.
בית חנה, מהמבנים המרשימים ביותר הנמצאים באזור זה בתל אביב, משתרע על פני       כ-500 מ"ר והוא כולל בחזיתו לשדרות בן גוריון, שתי גינות ומרפסת גג מרווחת.
הרעיון העיצובי בתכנונו המחודש כמרכז תרבות וכושר, הכולל גם קפיטריה, הוא שלכל חלל-אזור יש את הפרקטיקה והבמה שלו ויחד עם זאת גם מתמזג עם שאר החללים במבנה. את תחושת המיזוג יצרנו על ידי שימוש באלמנטים עיצוביים מקבילים, שיצרו סדר ואחדות במגוון החללים בתוך קומפלקס עשיר זה.
בקומת הקרקע, המבנה כולל שני אגפים צמודים – אולם כושר גדול וקפיטריה. ביניהם תכננו את מבואת הכניסה ובה עיצבנו עמדת קבלה, חנות ואזור המתנה. עמדת הקבלה עשויה ברזל חלוד ועל גביה מיקמנו צמחיה חיה. מולה, הצבנו את פינת ההמתנה ובה השתמשנו בטקסטיל מגוון בסגנון אפריקאי עם נגיעות של טקסטורות מקומית בסגנון שנות ה-50. בכל חללי המבנה שילבנו כרזות מקוריות ברוח התקופה, מתוך אוספו הפרטי של רוני דואק (בעל הנכס).
קירות המבנה המקורי נחשפו וכך קיבלנו את לבני הסיליקט האותנטיות המלוות את חללי הפנים שעיצבנו. אולם הכושר אשר תוכנן בקומת הקרקע, בצידו המערבי של המבנה, יוצא אל גינה בגודל של כ-300 מ"ר, הפונה לשדרות בן גוריון. הקפיטריה, הממוקמת בצדו המזרחי של המבנה, עוצבה באווירה קלילה, אלגנטית ותעשייתית, הכוללת גם היא חצר הפונה אל השדרה ומאפשרת ישיבת חוץ בתוך החצר הירוקה.
בקומה העליונה חילקנו את המבנה לחללים הכוללים חדר פילאטיס מכשירים, סטודיו יוגה בר וחדר טיפולים אלטרנטיביים. בין החללים השונים מוקמה פינת המתנה, גם היא עשירה בטקסטילים מגוונים בדומה לפינת ההמתנה בקומת הקרקע.
התחושה אותה רצינו ליצור בעיצוב החללים השונים בבית חנה, הייתה של אווירה קלילה, מגניבה ונונשלנטית, כיאה למקום שאפשר לבלות בו ולחוות עיצוב מכל עבר. ייצרנו ריהוט ספציפי עבור בית חנה שמצד אחד לא גונב את ההצגה של מבנה, כל כך פשוט אך אלגנטי,  ומצד שני, בעל נוכחות עיצובית המחבר את כל אזורי הבית תחת אותה שפה, עם נגיעה מעודכנת תוך המון כבוד להיסטוריה ולתקופה בה הוקם המבנה.
מרפסת הגג הנמצאת בקומה העליונה של המבנה, תוכננה במטרה לשמש כאזור רביצה ועבודה, היודעת בחלק מהזמן להפוך לאזור המארח סדנאות והרצאות. עבור המרפסת, תוכנן מערך ריהוט מגוון ומודולרי העשוי משטחי עץ, ברזל ונגיעות טקסטיל החוזרות על עצמן בריהוט בשאר חללי המבנה. הדגש היה על ישיבה נמוכה המאפשרת שקיפות ואווריריות בחלל הפתוח של המרפסת המשקיפה אל השדרה. את המרפסת הקפנו בהמון צמחיה המטפסת מעלה על גבי המעקה הקיים שמקיף אותה.
המקום כולו עוצב ונבנה מתוך כוונה ליצור צפיפות שיתופית המעודדת מעבר בין החללים תוך שמירה על אופיים השונה. העיצוב הקליל מעודד שיטוט קריאטיבי מהנה בקרב הלקוחות המגיעים למבנה.

תכנון ועיצוב: סטודיו דן טרוים.
צוות תכנון: דן טרוים, מעיין קרני,
דניאל בן ארוש, מיכל רוזנצוויג
מאבזרת – אדוה הופשטיין
נגרות: חוצעץ, רונן לנגליב
צילום: בועז לביא

2A

 

1A

 

3A

 

4A

 

4C

 

6A

 

6B

 

╫₧╫£╫¬╫ק╫ץ╫¬

 

8A

 

9b

 

10A

 

11A

 

12A

 

מלון שאול
בלבה של תל- אביב, ברחוב טשרניחובסקי, אחד הרחובות ההיסטוריים והיפים בעיר, נפתח בימים אלה Hotel Saul – מלון בוטיק שכונתי, בבעלותם של צמד היזמים אבי אלפיה ומייק יובל. המלון, הקרוי על שמו של המשורר שאול טשרניחובסקי, ממוקם בסמוך למרכזי הבילוי והלילה של העיר ומעוצב ומדבר בשפה עירונית ומעודכנת הנותנת כבוד לניואנסים של תל-אביב של פעם.
Hotel Saul שוכן במבנה משנות ה-40' של המאה שעברה, ששימש בעבר כבניין משרדים uהוסב למלון בן 34 חדרים, המתפרסים על פני ארבע קומות. באמצעות עיצוב מינימליסטי אך חם, יצרי ומחוספס, ביקשנו ליצור מלון שנדמה שהיה כאן מזה שנים.
עיצבנו את המלון וחלליו בסגנון אורבאני-נוסטלגי, תוך שהוא שואב את השראתו מתל-אביב של פעם. זאת, במטרה ליצור פסיפס רב-גוני, המבטא את עושרה התרבותי של העיר. כך, תל-אביב של שנות ה-30' מתבטאת בשימוש אריחי פליז עם טקסטורות ארט דקו, שנות ה-50' מקבלים התייחסות בריהוט מינימליסטי, כגון שולחנות הכתיבה ובסיסי המיטות שבחדרים ואילו קרמיקה בגוון קרם ישן וריצוף שומשום בלובי ובחדרים, שימוש בחיפוי עץ וסרגלים חצי עגולים, מתכתבים עם הסגנון העיצובי שהיה מקובל בחללים ציבוריים בעיר בשנות ה-60'. את אלו משלימים פריטים עיצוביים, כדוגמת כרזות המספרות את סיפורם של מבנים אייקוניים בעיר, מנורות רחוב ששוחזרו ומעטרות את חזית המלון, מעקות מרפסות ברוח אלו מן העבר, בטון וקירות סיליקט חשופים.
במלון שלושה חללים ציבוריים: בקומת הכניסה ממוקמת "ברווזי"- סנדוויצ'יית שף עירונית של רז רהב (OCD), שתפגיש את האורחים עם השכונה וגם תספק את ארוחת הבוקר לאורחי המלון. בקומה הרביעית מרפסת המשמשת כ- work & fun zone – חלל בו ניתן לפתוח מחשב ולעבוד, לצד משחקי שולחן וקופסה. גג ושמיים פתוחים עם מיטות שיזוף וכסאות נוח יקדמו את הבאים לקומת הגג ויספקו רגע של שקט מההמולה התל-אביבית, עם הבריזה המשכרת מהים.

תכנון ועיצוב: סטודיו דן טרוים.
צוות תכנון: דן טרוים, הגר פינוס
מאבזרת: אדוה הופשטיין
נגרות: חוצעץ, רונן לנגליב
וילונות: דומוס
תאורה: א.ב. אדיסון
צילום: בועז לביא

IMG_0307

 

IMG_0309

 

IMG_0337

 

1

 

IMG_03021

 

גרקו הרצליה‎
את הרעיון העיצובי לגרקו הרצליה, שאבנו מהשראת ה'בוזוקיות' – מועדוני ההופעות, האוכל והשתייה השוקקים בהם נודעת אתונה ביוון. ניסינו לייצר חווית בילוי יוונית אותנטית, עם שני ברים יוונים, האחד, מרווח וגדול בחלל הפנימי והשני, ממוקם ברחבה החיצונית, אזור הופעות מוזיקה חיה, בר דגים טריים בסגנון השוק היווני, גריל גירוס ועופות יווניים, מעדניה יוונית וכן אזור שירות עצמי, לעובדי המשרדים שבאזור התעשייה, בשעות הצהריים. שטח המסעדה הוא כ-400 מ"ר והיא ממוקמת בקומת הקרקע של מלון פאבליקה החדש בהרצליה.  העיצוב משלב בין אלמנטים וצבעים יווניים ומכנס בתוכו את האותנטיות עם טאץ מקומי ומחוספס. בר רחב ידיים מחופה במראה גדולה, תקרה חשופה, רצפות שומשום מקומיות ממוסגרת בפריים של פליז. אל אלו מצטרפים רהיטי המסעדה הפזורים במקום החל מהכיסאות והשולחנות ועד לאקססוריז השונים המעטרים את קירות המסעדה אשר הובאו במיוחד מיוון.

תכנון ועיצוב: סטודיו דן טרוים.
צוות תכנון: דן טרוים, מיכל רוזנצוויג, מעיין קרני
תאורה: א.ב. אדיסון
צילום: כפיר זיו

בתמונה העליונה: משרדי Open. צילום: בועז לביא

SHARE LINKEDIN +GOOGLE TWITTER FACEBOOK

תגובות לכתבה

אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

D&Aזבוב על הקיר
D&Aאוריין הוצאה לאור
D&Aעיתון העיצוב המקוון
D&Aועידת ישראל לאדריכלות ועיצוב
D&Aהאקדמיה לעיצוב ואדריכלות
D&Aהמגזין הבינלאומי
D&Aהקמת מתחמי עיצוב ומסחר
D&Aאוריין יזמים