הזוכים באות העיצוב 2017

שהצליחו השנה יותר מכולם לרגש ולחדש

לחצו כאן לפוסט המלא
2

בית ספר תיכון, חריש

המחשבה על הילדים אשר יבלו זמן רב בין כתליו של בית הספר והאפשרות להשפיע על תחושותיהם בתקופה קריטית זו של חייהם והתפתחותם, הופכת את עבודת התכנון לאתגר שמעבר לתכנון ארכיטקטוני. התלמיד הוא זה אשר עמד לנגד עיני המתכננים, במרכז תהליך

p5_rimrock_spokane_washington_usa_olson_kundig_yatzer

בית אמנותי

בית פרטי בספוקיין, וושינגטון שבמערב ארה"ב - עיצובו בוצע על ידי האדריכל Tom Kundig, ממשרד אולסון קונדיג אדריכלים. הבית יושב על קצה צוק טבעי ומשקיף אל ממלכת חיות בר, בנוף הפתוח הפראי שמולו.     יתר על כן, הבית בצורת T, בחר בצות חיה

curbed_20travis_20price.0

הבעיה עם האדריכלות כיום (וגם הפתרון)

לדברי טרוויס פרייס, אדריכל ופילוסוף עטור פרסים, שעבודתו נטועה באקולוגיה ובמיתולוגיה, רוב האדריכלות כיום היא פשוט חסרת נשמה. "אתה הולך לקניונים והם מוצפים בכל מיני עמודים רומיים ותמונות מזויפות. זה דיסנילנד. זה שטחי. זה המוני. זה ריק". פרייס מתמקד בהשבת "רוח

S1

התחדשות עירונית בחיפה 2

שמשון 44 בית שהוקם בשנת על הר הכרמל 1970, ניקרא לחיזוק ועיבוי על-פי תכנית מתאר ארצית 38. לאדריכל ניתנה יד חופשית ליצירת אייקון מקומי רענן.   תכנון חידוש הבית ברחוב שמשון, החל בשנת 2015. מיקומו על הר הכרמל, באחד הרחובות הראשיים המטפסים לציר

V2

התחדשות עירונית בחיפה

ויתקין 11 היתר ראשון לבית הפלדה ברחוב ויתקין, ניתן בשנת 1936. תכנן אותו תיאודור מנקס, אוסטרי, שעיצב אסתטיקה מינימליסטית ואופי מכניסטי, המושפע במיוחד מבתי המגורים של מורי הבאוהאוס, כמו גרופיוס. במסגרת תמ"א 38 של המבנה, נתנו האדריכלים לפרויקט שפה של קונסולות

1

תקומה לבית העם

מבנה ישן ומוזנח, נבנה כרפת במקור ובשלב מסוים הוסב לבית העם של המושב מושב פתחיה, בשפלה. עם השנים נזנח וננטש המבנה, כמו גם השטחים הפתוחים סביב המבנה ועתה הוחלט לחדשו ולהשמיש אותו.     חידוש המבנה כלל את חידוש החלל הפנימי, כך שיתאים

LIMOZIN_01

מסעדת לימוזין, רמת ישי

מבנה מסעדת הבשרים הפופולארית לימוזין, תוכנן על מגרש בשולי אזור התעסוקה של רמת-ישי, בשטח כ- 2.8 דונם בשיפוע תלול, במפנה נופי צפון-מערבי מהיפים בארץ – שדות עמק יזרעאל וגבעות אלונים.         המבנה ששיטחו כ- 3,500 מ"ר, מותאם לטופוגרפיה התלולה במגרש, מחולק לחמישה

ILN_9932a

בית בעין כרם, ירושלים

בית חקלאי כפרי, בן 200 מ"ר, נבנה בשלהי המאה ה- 19. למרות שהבית אופיין בכמה אלמנטים מעניינים, כגון חללים מקומרים, במשך השנים הבית הפך לעבודת טלאים שיצרה גיבוב אדריכלי וחללים פנימיים חשוכים המנותקים מהחוץ. באדריכלים הפכו את הבית העתיק לבית

1

מרכז קהילתי, רחובות החדשה

סדנאות למחול, מוזיקה, ספורט וספרייה, תוחמים ביחד ככר עירונית חדשה. התכנון שואף ליצור קנה מידה  עירוני קטן, ידידותי ומזמין, המנוגד לגדול האופייני באזור. הצבת המבנים ופיתוח הנוף, מעודדים הולכי רגל לחצות דרך הפרויקט, המחבר בין ביה"ס הקיים ממזרח ומרכז הספורט

RON_VARDI_055

"בין השורות" – מרחבי הלמידה בבתי הספר

כוונת מאמר זה לדון ב"שטח ההפקר", התווך, ה"בין לבין" – שלא נכלל בפרוגראמות, הוא אינו שטח מוכוון ללמידה מוגדרת ומכונה "שטח טרה", הנמצא ונתון בין שטחי ברוטו לנטו.   תהליכי הציפוף האורבאני מקבילים להתחדשות העירונית, גורמים לצמצום שטחי קרקע זמינים למוסדות החינוך

unnamed-(3)

למה מבנה חינוך צריך להיות מבנה חינוך

בתי ספר וגני ילדים במדינת ישראל, מתוכננים מתוך הסתכלות פנימה בעיקרה, פחות עם הפנים לקהילה. עקב בעיות בטחון ובקרה, הם מוקפים גדרות (חלקן אף מכוסות ברזנט ירוק אטום) ומורחקים מקו הרחוב. המבנים (בתי ספר וגני ילדים) מתוכננים בתפיסת קרקע רחבה

Rimonim-2

חינוך ללא מבנה: הצעה לשינוי פרדיגמת תכנון חצרות בתי ספר

החצר, מרחב בלתי פורמאלי בשטח בית ספר, מאפשר פעילות חופשית בהפסקות בין שעות הלימוד. החצר נתפסת כזמן של התלמידים , זמן חופשי ללא התווית תוכן, בשעה שתפקיד המורה בה הוא כמשגיח, שומר, השמירה מתבצעת במשמרות. הצעתנו לשינוי ושיפור: חצר יכולה לאפשר

school-sketch

איך יראו בתי הספר בעתיד

בתי הספר חמורי הסבר המוכרים לנו, הופכים לנחלת העבר. המציאות המשתנה בתחום, מורכבת כיום משלושה משפיעים, היוצרים סימביוזה המהווה את פני בתי הספר הבאים: מצוקת קרקע לבנייה, שיטות חינוך חדשניות, תפיסה תכנונית חדשה ורעננה של חזות בתי הספר.   המשפיע הראשון, המהווה

1

הבית מול הים

במגרש הממוקם בנוף פתוח מערבה כלפי הים והשקיעה, עם גישה לחוף ולדיונות הסובבות, משפחה בת 6 נפשות, ביקשה בית שייטמע בסביבתו.  כזה שהמפגש בינו ובין הדיונות הסובבות, יהיה בלתי אמצעי וישאיר את הבמה לנוף הייחודי.   החלקה, שצורתה טרפז, הציבה אתגר: חזית

1V2A1112

מכון טיהור שפכי גוש דן

פרויקט תכנונו של השפד"ן - מכון טיהור שפכי גוש דן, מוגדר כמגה פרויקט בשל היקפו הרחב: פרויקט המשתרע על שטח נרחב של 40.000 מ"ר, בנויים כמתחם הכולל מבנים שונים ייעודיים לתהליכים המעורבים בתהליך הטיהור.     לתכנון האדריכלי קדם לימוד ומחקר של מתקן

Page 1 of 512345
D&Aזבוב על הקיר
D&Aאוריין הוצאה לאור
D&Aעיתון העיצוב המקוון
D&Aועידת ישראל לאדריכלות ועיצוב
D&Aהאקדמיה לעיצוב ואדריכלות
D&Aהמגזין הבינלאומי
D&Aהקמת מתחמי עיצוב ומסחר
D&Aאוריין יזמים